אזיק אלקטרוני לחן מילוא

בית חולים ליס ליולדות ת"א ביצע אשפוז כפוי ללא צו – עורכות הדין ענבל בר-און וורדה ברכה שטיינברג הביאו לשחרורה

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-fm

ח', חולת אפליפסיה בת 22 שנים. בגיל חודש אומצה על ידי עובדת סוציאלית, שהתעללה בה. בגיל 10 שנים, נזרקה על ידי אותה מאמצת, כאילו מדובר ברהיט שיש להחליפו, ושלא לימדה אותה כישורי חיים. מגיל 10 שנים, ח' נודדת ממוסד רווחה למשנהו. היא הילדה שמשרד הרווחה היה רוצה שתיעלם, שכן היא נזרקה על ידי  עובדת שלהם, והרווחה מסרבת לעזור לה. הדלתות נסגרות בכל מקום מול פניה של ח', שכיום  נמצאת בשבוע ה- 30 להריונה. לפני מספר ימים ח' לקתה בהתקפי אפליפסיה, שחייבו אותה בהשגחה רפואית, ולכן ניגשה לבית חולים ליס איכילוב ת"א, שם הושמה במח' טרום לידה.

למרבה ההפתעה, מנהל המחלקה החליט לאשפז בכפייה את ח' בבית החולים הפסיכיאטרי גהה, בלי שיש לו צו. מדובר בהפרת זכויות אדם בסיסיות. פסיכיאטרית של בית החולים, עשתה בדיקת אינסטנט לח' שארכה פחות מ- 2 דקות והופסקה בגלל חשדה של הרופאה כי ח' מקליטה את הפסיכיאטרית. הפסיכיאטרית הוציאה אבחון בו כתבה שח' אלימה, מסוממת ואלכוהוליסטית ולכן יש לאשפזה בכפייה במחלקה סגורה.

ח' התקשרה לעיתונאי מוטי ליבל, פעיל חברתי, העוצר אשפוזים כפויים באמצעות חבריו עורכי הדין. העיתונאי הזמין מיידית את עו"ד ענבל בר-און, מומחית בחוק לטיפול בחולי נפש, ואת עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, מומחית חוק ונוער טיפול השגחה. עוה"ד ביחד עם העיתונאי, נסעו לבית החולים, על מנת לשחרר את ח' מהאשפוז הכפוי ולקבל את המסמכים הרפואיים. בבית החולים התברר, כי אין צו אישפוז. פסיכיאטרית בית החולים, סירבה לשוחח עם עורכות הדין בר-און ושטיינברג, וסירבה למסור מידע על ח', למרות שעורכות הדין מחזיקות ביפוי כח מטעמה. עוה"ד ביחד עם העיתונאי לייבל, שהו בבית החולים עד השעה 20:00, ולאחר שקיבלו הבטחה ממנהל בית החולים, כי ח' לא תאושפז בכפייה, חזרו לביתם, כשח' נותרה במחלקת טרום לידה, להמשך השגחה.

למרבה התדהמה, חצי שעה, לאחר שעזבו עוה"ד והעיתונאי את בית החולים, חזר בו מנהל בית החולים מהבטחתו, ואחים הגיעו להוריד את ח' למחלקה פסיכיאטרית בכפייה, שם הכינו לה מיטה עם חבלי קשירה.

המיטה בבית החולים איכילוב עם חבלי קשירה.

IMG_3629 עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, התקשרה לפסיכיאטרית ד"ר טל ברגמן, וזו הורתה לפסיכיאטר המחוזי פרופ' מיקי בלוך, להגיע לבית החולים לבדוק את ח'. קרוב לחצות הלילה, נבדקה ח' על ידי פרופ' בלוך, אשר קבע שאין מקום לאשפז את ח' בכפייה, כשהוא כותב שהיא לא פסיכוטית, לא מסכנת את עצמה או את התינוק, והורה לשחררה מחבלי הקשירה. סוכם עם פרופ' בלוך, כי ח' תישאר להשגחה בבית החולים עד למחרת בבוקר.

כשהלך פרופ' בלוך לדרכו, החליטה פסיכיאטרית אחרת מבית החולים בשם יפעת, כי הוראות הפרופ' המחוזי אינן חלות עליה, והורתה לאזוק באזיק אלקטרוני את ידה של ח'. עו"ד ורדה שטיינברג, התקשרה שוב פעם לבית החולים, והורתה לפסיכיאטרית להסיר את האיזוק לאלתר מידה של ח'. האיזוק הוסר, לא לפני שלח' נגרמה עוגמת נפש.

בתמונה: אזיק אלקטרוני על ידה של ח'.

בתמונה: אזיק אלקטרוני על ידה של ח'. בניגוד להוראת פסיכיאטר מחוזי
בתמונה: אזיק אלקטרוני על ידה של ח'. בניגוד להוראת פסיכיאטר מחוזי

עו"ד ענבל בר-און, מומחית חוק טיפול חולי נפש מסרה בתגובה:

הייתי בבית החולים מספר שעות. הזכויות של ח' נרמסו ברגל גסה. עוד תגיע תלונה מפורטת למשרד הבריאות, אם לא מעבר לזה.

מדובר בעוולה שלטונית, בה מתייחס הממסד לח' כאילו "הרשויות יודעות מה הן עושות ופועלות כמו שצריך".

הייתי מצפה שבשנת 2016, לאחר שמספר ראשי ממשלה, שרים ונשיאים ישבו בכלא ו/או הסתבכו בפרשיות פליליות, שנאבד את האמון שלנו, נוסח מדינה קומוניסטית, ש"האנשים שם למעלה יודעים מה הם עושים". מסתבר שהם לא. מסתבר שכוח מוביל לעריצות, ומסתבר שהיעדר פיקוח על רשויות שלטוניות מהווה צלחת פטרי לצמיחת עוולות.

הופרו שם כמה וכמה הוראות דין, ותלונה בדרך למשרד הבריאות.

במדינה דמוקרטית, מצופה מן האזרחים לפתח חשיבה ביקורתית, ולהבין שכוח הוא מתכון לעריצות ולשרירותיות, ושה"אנשים שם למעלה" לא תמיד יודעים מה הם עושים. הם לא. לפעמים הדרך "להזכיר" להם לפעול לטובת האזרח, עוברת דרך אקטיבים אזרחי ומשפטי.

בתמונה: עו"ד ענבל בר-און, מומחית בייצוג לקוחות בוועדות פסיכיאטריות ושחרור לקוחותיה מאשפוז כפוי.

עו"ד ענבל בר-און. בית החולים ביצע הפרת זכויות של הלקוחה
עו"ד ענבל בר-און. בית החולים ביצע הפרת זכויות של הלקוחה

המערכת מודה מעומק הלב למר איתן זיגלבאום, https://www.facebook.com/eitan.net?fref=ts מייסד קבוצת שוברים קשירה – זכויות אדם באשפוז פסיכיאטריhttps://www.facebook.com/Shovrim.Kshira/?fref=ts על הליווי, המסירות, ההדרכה, והעצות המבריקות, עד לשחרורה של ח' מהאשפוז הכפוי. תודה!

איתן זיגלבאום, שוברים קשירה - זכויות אדם באשפוז פסיכיאטרי
איתן זיגלבאום, שוברים קשירה – זכויות אדם באשפוז פסיכיאטרי
אדרל Addarell

אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? / אילן סלומון, רוקח

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-fi

אדרל Addarell
אדרל Addarell

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על התרופה אדרל (Aderall), ששמה האמיתי הוא אדרול, לילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, במקום השימוש בריטלין או קונצרטה. אך האם אדרל בטוחה יותר?

מאת אילן סלומון, רוקח

כרוקח מזה 22 שנה, שבמשך שנים מתבטא באופן גורף כנגד רישום לילדים של חומרים כאלה, המוגדרים בחוק כסמים מסוכנים ומאוחסנים בכספת של בית המרקחת, חשוב לי להבהיר ולחזק נקודות חשובות אלה גם לגבי התרופה אדרל.

אדרל, כמו ריטלין וקונצרטה, משתייכת למשפחה כימית הנקראת אמפטמינים. למעשה אדרל הוא החומר שעל שמו נקראת כל הקבוצה: זהו האמפטמין בעצמו.

על פי הכתוב על האריזה נראה כי יש באדרל כמה מרכיבים, אולם השמות הארוכים של מרכיבים אלה הינם כולם מבנים שונים של אותו החומר: אמפטמין.

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת אודות אדרל

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת על אדרל (אמפטמין) הוא שאם נוסיף לו קבוצה כימית קטנה (שנקראת מתיל) נקבל סם רחוב ממכר ואסור: מתיל אמפטמין או בקיצור: מתאמפטמין; או בשפת הרחוב: קריסטל. בדיוק כפי שקריסטל ממכר כך גם אדרל הוא חומר בעל פוטנציאל רציני לגרום לתלות חמורה. זה רשום בפירוש גם בעלון התרופה. הדבר השני שחשוב לדעת הוא שאדרל נמצא אחראי לעשרות מקרי מוות בארה"ב ובקנדה.

אדרל וסמי פיצוציות

מהם בעצם אדרל, ריטלין, קונצרטה והאמפטמינים בכלל? זוהי אותה משפחה של חומרים שנפוצים כיום תחת הכינוי סמי פיצוציות. אלה חומרים שממריצים את המוח (סמים ממריצים), יכולים לגרום לתחושה של היי, או פוקוס, אבל כאשר מפסיקים אותם, הם גורמים לדיכאון, עצבנות, אגרסיביות, כעסים, מחשבות שווא ולעיתים ממש להתפרצות של פסיכוזה. המשטרה לא מצליחה מזה שנים לעצור את הייצור והמכירה של חומרים אלה, כיון שהם מיוצרים במעבדות ביתיות. המדינה מנסה להכניס את החומרים לרשימת הסמים האסורים, אולם היצרנים עושים להם מייד שינוי כימי קטן, הופכים אותם לנגזרת חדשה של אמפטמין, שאינה מצויה עדיין ברשימה האסורה ומוציאים אותם לשוק תחת שם אחר.

חברות התרופות פועלות בדרך הפוכה: הן מייצרות אמפטאמין חדש, מקבלות היתר לשווק אותו באופן חוקי למרות תופעות הלוואי הידועות והסיכונים הכבדים, ואז יש להן פטנט שלא רק מאפשר להן להרוויח הון ממכירות הסם הזה, אלא שלחברות אחרות אף אסור להפר את הפטנט במשך כמה שנים ולייצר את אותו החומר. באופן זה נותר לחברת התרופות די זמן על מנת להכשיר רופאים ואנשי מקצוע לרשום את החומר הזה לילדים על סמך השפעותיו בטווח הקצר, תוך התעלמות ברורה מהשפעותיו השליליות בטווח הארוך.

אדרל: השפעה בטווח הקצר, נזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך

בתוך תקופה קצרה הגוף מתרגל לאדרל, ויש צורך להגדיל את המינון כדי להשיג השפעה וכדי להימנע מאפקט הריבאונד הדרמטי שמתרחש כאשר ריכוז התרופה בדם יורד אחר הצהריים מתחת לסף מסוים. זה השלב שבו אדרל גורם להתנהגות או לדיבור בלתי נשלטים, אגרסיביות או התכנסות שקטה פנימה בדיוק כפי שגורמים ריטלין וקונצרטה. אדרל גורם לדיכוי קשה בתיאבון שגורם לחוסרים תזונתיים שיוצרים תופעות לוואי בולטות נוספות כגון טיקים, מצבי רוח, עצבנות וחוסר שינה או מחמירים את תופעות הלוואי של האדרל אף יותר. ההשפעה בטווח הקצר אינה יותר מאשליה זמנית, שכן התועלת שלה קצרת טווח, והבעיות הנלוות רק הולכות ומעצימות. חלק מהנזקים של אדרל הינם בלתי הפיכים, והשפעתו החיובית בטווח הארוך מוטלת בספק, שכן כאשר הילד נמצא תחת השפעה של סמים מעוררים ישנה אשליה שיכולותיו התגברו. זוהי טעות, שכן אדרל איננו מרפא את המוח (שמלכתחילה לא הוכח כי הוא אכן חולה) אלא דווקא מנוון אותו, בכך שהוא עושה את העבודה במקומו, ולכן קשה מאד להפסיק ליטול אותו.

אדרל גורם תלות קשה אף יותר מאשר ריטלין וקונצרטה

הפסקת התרופה לאחר מספר שבועות בלבד כבר עלולה לגרום לרגרסיה, הידרדרות דרמטית ביכולת, בתפקוד ובמצב הרוח, רגישות יתר, עצבנות ואף דיכאון. התלות שמפתחים מהשימוש באדרל חמורה אף יותר מזו הנגרמת מריטלין וקונצרטה, והיא אכן דומה לתלות שגורמים סמי המסיבות וסמי הפיצוציות ואף גרועה ממנה. משפחת האמפטמינים ידועה גם בזכות סמים נוספים גורמי תלות הנמנים עמה ביניהם קוקאין ואקסטזי.

ההמלצה המקצועית שלי

ההמלצה המקצועית שלי למשרד הבריאות והחינוך היא לאסור לחלוטין את השימוש באמפטמינים מעוררים כדוגמת אדרל, ריטלין וקונצרטה מתחת לגיל 18. זוהי לגליזציה חמורה של סמים שמתחילה עוד בגילאי הגן. סמים מעוררים בבתי הספר שלנו עושים בדיוק את ההיפך ממה שהם מבטיחים, כי לא רק שהם לא משפרים את ההישגים הלימודיים, הם גורמים לבעיות משמעת, לאלימות ולהתרחבות חסרת ההיגיון של מסגרות החינוך המיוחד בהן צומח באשמתנו דור אשר פשע, אלימות וסמים הם עובדות חיים עבורו.
בינתיים, כל אזרח צריך להסתכל לעובדות בעיניים ולפעול בהתאם.

השופט עופר גרוסקופף

השופט עופר גרוסקופף: חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון שפיצתה בארה"ב מטופלים בריספרדל 2.2 מיליארד דולר בגלל תופעות הלוואי (סכרת), לא תפצה את המטופלים הישראלים ת"צ 1685-07-12

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-fb

פסק דין זה נכתב ע"י שופט המעיד על עצמו כבוגר הרוורד, לא פחות ולא יותר. מדובר בתביעה ייצוגית בשם כל מי שכפו עליו להשתמש בתרופת הריספרדל, נגד יצרנית התרופה ג'ונסון אנד ג'ונסון ופיתח תופעות לוואי כמו סכרת. התביעה היא בגין הפצת התרופה לציבור למרות שהיא מסוכנת וגורמת סכרת ושאר תופעות לוואי. תביעות דומות בארה"ב הסתיימו בפיצויים של 2.2 מיליארד דולר (6 וחצי מיליארד שקלים) לצרכנים האמריקאים. התביעה בשם ה"לקוחות" הישראלים הגיעה אל השופט עופר גרוסקופף (בוגר הארוורד אמרנו?), והחלטתו היא שהתביעה תימחק כי לחברות התרופות מותר לעשות ניסויים בבני אדם בלי לפצות, כל עוד מדובר בישראלים.

במילים אחרות, אומר גרוסקופף: חברות תרופות יכולות לגרום נזקים בריאותיים ככל המתאווה על נפשם, כי ישראל היא מדינת המערב הפרוע, שבה בתי המשפט מגנים על בעלי ההון ותאגידי הענק, והאזרח? שימות מסכרת. אז מה אם בארה"ב הלקוחות קיבלו פיצויים. בישראל, לאזרחים לא מגיע.

בישראל החברה קוראת לעצמה ג'יי סי הלת' קר בע"מ והיא נמצאת בשפיים.

עופר גרוסקופף בעד סימום המוני של אזרחי ישראל
עופר גרוסקופף בעד סימום המוני של אזרחי ישראל

עו"ד יוסי נקר, כתב על זוועות הריספרדל בניוז 1:

התופעה הנרחבת של מתן כדורים פסיכיאטריים לקטינים חסרי ישע בפנימיות של משרד הרווחה לא מצליחה להביא עיתונאים להתעניין בתופעה. בעבודתי, כעורך דין המייצג משפחות שילדיהן הושמו בפנימיות בין בהסכמה ובין בצווי בית משפט (יותר ילדים מושמים בפנימיות בהסכמת הוריהם לאחר מערכת לחצים אדירה של פקידי הסעד), נתקלתי לא אחת בהמלצות של המערכת הפנימייתית (פסיכיאטרים העובדים בשירות פנימיות) ליתן לקטינים חוסים תרופות פסיכיאטריות. כפי שהסתבר לי מעבודתי, במקרים רבים מקבל הקטין החוסה את התרופה הפסיכיאטרית אף ללא הסכמת ההורה וללא ידיעתו. לא אחת קורה שפנימיות ומרכזי חירום לקטינים מודיעים לפקידי סעד כי ללא מתן תרופה פסיכיאטרית לא יסכימו להחזיק את הקטין בין כותלי הפנימייה.

רק לעיתים רחוקות מעז הורה לקטין בפנימייה לסרב למתן תרופה פסיכיאטרית. במקרים אלו פונה פקידת הסעד בשם הפנימייה לבית המשפט לנוער בבקשה למתן צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) שיחייב את מתן התרופה הפסיכיאטרית נגד רצון ההורה. הורה המתנגד למתן תרופות לילדו ייכשל בבית המשפט לנוער אם לא יוכל להציג חוות דעת נגדית שעלותה רבה מאוד. ללא חוות דעת נגדית יאמץ בית המשפט לנוער את חוות הדעת של גורמי הרווחה כחותמת גומי.

ריספרדל – לחולים פסיכיאטריים קשים

התופעה הנרחבת של מתן תרופות פסיכיאטריות לילדים בפנימיות לא הצליחה לעורר סערה תקשורתית כפי שהצליח עיתון ידיעות אחרונות עם סוגיית האח הגדול. יחד עם גופי התקשורת המסונפים לו כמו ynet, גרם העיתון להבלטת הסוגייה ולהעלאתה לסדר היום.

כך למשל, ד"ר איתי גל הכותב במדור הבריאות של ynet, פרסם ביום 8.3.12 מאמר שכותרתו "סערת 'האח הגדול': סכנת מוות בתרופות פסיכיאטריות". במאמרו מתייחס ד"ר גל לסכנות שבתרופה ריספרדל שניתנה לעו"ד סער שיינפיין על-ידי ד"ר אילן רבינוביץ'. וכך כותב ד"ר איתי גל: "התרופה ריספרדל ניתנת לרוב לחולים פסיכיאטריים קשים, רובם סובלים מסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות המתבטאות בניתוק מהסביבה והזיות בשמיעה ובראייה. התרופה אינה מרפאת את החולה, אך מקלה את תסמיני הסכיזופרניה, הידועה כאחת המחלות הפסיכיאטריות הקשות הידועות. אלא שהתרופה גורמת גם לשורה ארוכה של תופעות לוואי קשות, הכוללות עליית חום, נוקשות, רעד, אי-שקט ועיוות שרירים. גם שנים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה ריספרדל עלולים להופיע עיוותי שרירים חמורים בצוואר, עד כדי סכנת חנק ומוות".

צחוק הגורל הוא שבדיוק שכאשר קראתי את כתבתו של ד"ר גל הונחה בפניי חוות דעת של פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, ד"ר דפנה אדר, המשמשת כפסיכיאטרית של פנימייה בה נמצא קטין שאת הוריו אני מייצג. הפסיכיאטרית הנכבדה המליצה כי הקטין ייטול ריספרדל, אותה תרופה שעומדת במרכז הסערה הציבורית, וזאת, כך כתוב בחוות הדעת, "להקלה על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (ע"י איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו)".

בעודי זוכר את דבריו הטריים של ד"ר גל, לפיהם התרופה ריספרדל ניתנת לחולים פסיכיאטריים קשים הסובלים מסכיזופרניה ומהפרעות פסיכוטיות, הלכתי וחיפשתי בחוות דעתה של הפסיכיאטרית הנכבדה את הסיבות שלדעתה יש לתת ריספרדל לקטין. וכך כתבה הפסיכיאטרית הנכבדה:

"בבדיקה פסיכיאטרית ראשונית אומנם נשללה עדות לפסיכופתולוגיה מאג'ורית (דיכאון קליני/מצב פסיכוטי/תהליך נפש זחלני) אולם בלטו בו ליקויים בקשרים חברתיים הדדיים שהתבטאו בעיקר בהיעדר אמפטיה רגשית, פגימה איכותית בתקשורת, בגמישות דלה בהבעה מילולית ובאיזון ירוד של התנהגותו החברתית, הרגשית והתקשורתית. כמובן עם הזמן ניכרת בו התנהלותו הסכיזואידית ולא ניתן לשלול גלישות פסיכוטיות (קצרות וממושכות לסירוגין) המוכחשות על ידו בדיעבד.

כיום קיימת אבחנה מבדלת משמעותית למצבו – הפרעה סכיזוטיפאלית/פרודרומה ממושכת של תהליך זחלני/תגובתיות נפשית – רגשית לאירועי חייו עד כה – שתתבהר עם הזמן, ככל שיתווסף מידע כשהנער מצוי במעקב רציף בכל מישורי חייו… גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית, לא ניתן לצפות התנהלותו העתידית, על-פי התרשמותי הקלינית יש לנצל תקופת שהייתו בפנימייה טיפולית חינוכית/פוסט אשפוזית לא רק לחיזוק משאביו האישיים בהווה, אלא גם להיערכות טיפולית לקראת עתידו. אומנם ייתכן כי לא יזדקק לטיפול תרופתי, במידה ויתאזן באופן מקסימאלי בתנאי המחיה הקיימים, אולם במידה ואכן יסלים בהתנהלותו, או יפגין גלישות פסיכוטיות חוזרות יהיה חייב בטיפול אנטי פסיכוטי מותאם".
מחוות הדעת של ד"ר אדר עולה כי מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין ("גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית") וכי ייתכן כי בעתיד לא ייזקק לטיפול תרופתי. הסיבה היחידה למתן התרופה לקטין אליבא דחוות הדעת של ד"ר אדר היא להקל על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (על-ידי איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו).

בתמונה: שרון לוי, מי שהיה מנכ"ל ג'ונסון אנד ג'ונסון ישראל בתקופה הרלוונטית לתביעה, והוא שייבא את הריספרדל לישראל וסימם עשרות אלפי בני אדם בעל כורחם, באחת התרופות המחרידות ביותר שיש.

שרון לוי מנכ"ל ג'ונסון אנד ג'ונסון בימי יבוא הריספרדל העליזים
שרון לוי מנכ"ל ג'ונסון אנד ג'ונסון בימי יבוא הריספרדל העליזים

0001000200030004000500060007000800090010001100120013001400150016001700180019002000210022002300240025

אילת שקד

המחאה מול משרדה של השרה איילת שקד והטענה לאשפוז כפוי. עו"ד ענבל בר און מומחית בייצוג ועדות פסיכיאטריות הביאה לשחרורה של הלקוחה מאשפוז כפוי / נופר רומי ynet

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-f6

תושבת אזור ירושלים מחתה מול משרד המשפטים בדרישה להיפגש עם השרה. אבל עובדת סוציאלית שנשלחה אליה זמן קצר לפני הפגישה הפנתה אותה לפסיכיאטר והוא הורה לאשפז אותה בכפייה. משרד המשפטים: אין לנו חלק באשפוזה

נופר רומי, http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4841489,00.html

המחאה מול משרדה של אילת שקד

תושבת אחד היישובים באזור ירושלים טוענת כי מחאתה מול לשכת שרת המשפטים איילת שקד הובילה לאשפוזה הכפוי בבית חולים לחולי נפש, ללא הצדקה.

לפניי כשבועיים התייצבה ג' סמוך למשרד המשפטים והודיעה כי היא מקימה משמרת מחאה ונשארת שם עד ששרת המשפטים איילת שקד תקבל אותה ותשמע את טענותיה. ארבעה ימים היא נשארה במקום עד שהשרה הסכימה לשוחח איתה. בפגישה קצרה של כמה דקות היא סיפרה לשקד על בעיות שעימן היא מתמודדת בזירה המשפטית. אלא שזמן קצר לפני הפגישה, לטענת ג', נשלחה אליה עובדת סוציאלית, שהפנתה את המקרה לפסיכיאטר, שקבע כי יש לאשפז אותה בצורה כפויה בבית החולים איתנים.

במכתב ששלחה העובדת הסוציאלית לפסיכיאטר המחוזי, שהגיע לידי "ידיעות ירושלים", היא כותבת: "על פי דיווח שנמסר לי מעובדת משרד המשפטים, בימים האחרונים החליטה ג' כי היא עוברת לשהות בכניסה למשרד". העובדת הסוציאלית סיכמה את המכתב בבקשה: "אני מבקשת את התערבותכם המיידית".

איילת שקד. במשרד המשפטים מבהירים כי נהגו בא' באדיבות ורגישות (צילום: גיל יוחנן)
איילת שקד (צילום: גיל יוחנן)

זמן קצר לאחר ביקורה של העובדת הסוציאלית נלקחה ג' לבדיקת פסיכיאטר, שקבע כי היא נמצאת ב"מצב פסיכוטי עם מערכת פרנואידית מאורגנת" ובשל כך היא מתנהגת באופן חסר שיפוט. הוא הוציא לה צו אשפוז כפוי לא דחוף וביקש שתתייצב לביצוע הצו מספר ימים לאחר מכן.

כששבה לביתה החליטה ג' להיעלם. היא מספרת כי הסתתרה מספר ימים בבית חברתה, עד שמשטרת ישראל עודכנה בהיעלמות והפיצה הודעת נעדר עם תמונתה וביקשה את עזרת הציבור. בנה של החברה ראה בפייסבוק כי היא נעדרת והודיע לרשויות. לאחר מספר ימים באשפוז כפוי באיתנים היא שוחררה לאחר ועדה פסיכיאטרית מחוזית שקבעה כי היא אינה נמצאת במצב פסיכוטי פעיל.

"האשפוז של ג' היה בלתי חוקי מראשיתו ועד סופו", טוענת עו"ד ענבל בראון, מומחית בייצוג בוועדות פסיכיאטריות שמייצגת את ג'. לדבריה, כדי להצדיק את אשפוזה הכפוי נכתבו שיקולים שונים שלטענתה אינם נכונים, ובהם מסוכנותה כלפי עצמה.

משרד המשפטים: "לאורך שהותה של ג' במשמרת המחאה, נהגו בה עובדי המשרד באדיבות וברגישות. בין היתר, נפגשו עמה מנכ"לית המשרד ושרת המשפטים ושמעו את טענותיה. לאחר מספר ימים בהם שהתה בסביבת המשרד, ובשל החשש לשלומה, הוזמנה למשרד המשפטים עובדת סוציאלית מאזור מגוריה. בזאת הסתיימה מעורבות המשרד בעניינה. מיותר לציין כי כל טענה על כך שלמשרד המשפטים או למי מעובדיו היה חלק באשפוזה היא מופרכת. בוודאי שאין למי מאלה כל סמכות לאשר או למנוע טיפול כזה. בכל הקשור לתיקה הרפואי, הרי שמדובר בחומר חסוי שלא הועבר לעיוננו".

משרד הבריאות: "מפאת החיסיון הרפואי לא נוכל להתייחס למקרה הפרטני. באופן עקרוני, הוראת בדיקה דחופה היא מצב רפואי המחייב בדיקה ובירור מידי. מכיוון ומדובר בהליך בכפייה, נעשות כל הפעולות על מנת להבטיח כי האדם שנלקח לבדיקה הוא אכן האדם הרלוונטי. במקרים בהם מדובר בהוראת בדיקה של אדם שלא ניתן לזהותו באופן ברור מועברים לצוות מבצעי ההוראה פרטי איש קשר שיכול לסייע בזיהוי הנבדק, וזאת בכדי למנוע טעויות ובדיקתו של אדם אחר".

עו"ד איריס ברנד. "לא חלים התנאים לאישפוז כפוי כקבוע בחוק"

עו"ד איריס ברנד מתנועת אומ"ץ, עו"ד צבי זר ועו"ד ענבל בר-און הביאו לשחרורה של ג'ואל בן סימון מאשפוז פסיכיאטרי כפוי המתואם עם משרד המשפטים בבית חולים איתנים

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-eJ

במשך מספר שנים מנהלת ג'ואל בן סימון הליכים משפטיים על רקע סכסוך גירושין שטרם באו לסיומם בבית הדין הרבני. על רקע ההליך המשפטי, נטען על ידה, כי נגרם לה עוול בפירוק השיתוף ובאיזון משאבים ברכוש המשותף, כשבפיה טענות קשות כנגד אב"ד המטפל בתיק המשפחה.

משכלו כל הקיצין ופתרון בסכסוך לא נראה לעין, פנתה בן סימון לשרת המשפטים באמצעות מיילים וטלפונים, כדי שתבדוק את התנהלות הרבנים בתיק המשפחתי שלה. פניותיה, נותרו ללא מענה, לכן החליטה למחות מול משרד המשפטים בירושלים, עד אשר תואיל שרת המשפטים לשוחח עימה.

במשך 4 ימים, החל מיום 24/7/16 מחתה ג'ואל בן סימון, מול משרד המשפטים, ברח' צלאח א-דין ירושלים, כשהיא ישנה בתוך מתחם משרד המשפטים ומבקשת לשוחח עם שרת המשפטים. כעבור 4 ימים, ניאותה שרת המשפטים לשוחח עם בן סימון, כשהיא מכניסה אותה לחדר הבטחון והסייבר במתחם משרד המשפטים, היחצן אלישיב עמיצור ועו"ד יעל קוטיק, לקחו את פרטיה של בן סימון. השיחה נערכה מספר דקות, והשרה הבטיחה, כי תבדוק את הנתונים שנמסרו בעל פה על ידי בן סימון.

בתום השיחה 28/7/16 אלישיב עמיצור, יחצ"ן השרה, אמר לג'ואל, כי השרה תהיה בתל-אביב בשעה 18:00 והיא תוכל לשוחח איתה, וביקש מג'ואל לחזור לביתה.

ג'ואל חזרה לקראוון בישוב קידר, בסביבות השעה 16:00 אחר הצהריים, שם המתינה לה עו"ס הדס וויס, ממועצה אזורית גוש עציון, וזו אמרה לה שהיא הופנתה ע"י עו"ד יעל קוטיק, עוזרת שרת המשפטים ושהיא מעוניינת לסייע לה. השיחה נערכה מספר דקות, לאחריהם הגיעו 2 בריונים של בית החולים הפסיכיאטרי איתנים, וביקשו לקחת את ג'ואל לבדיקה כפויה בבית חולים הפסיכיאטרי איתנים בכפר שאול, אז בוצעה הבדיקה הראשונה ע"י ד"ר אליזבטה יובן, בה כתבה: "מדובר בחולה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית, פסיכוטית, איימה על עו"ס, חסרת שיפוט, זקוקה לאשפוז כפוי עקב מסוכנות לאלימות".

חוות הדעת שקרית ומופרכת מיסודה. ג'ואל בן סימון, מעולם לא הייתה בטיפול פסיכיאטרי, איננה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית, היא לא איימה על עו"ס ובמכתב העו"ס לא נכתב שום דבר על איומים, לא פורט מה הסיכון ומהי האלימות.

ג'ואל נבהלה מאוד מ"חוות הדעת" בה התבקשה להגיע לוועדה פסיכיאטרית ביום 01/8/16, והיא סירבה להתייצב לוועדה זו.

ביום 3/8/16, לאחר שלא הגיעה לוועדה, הוציאה משטרת ישראל הודעה שקרית בה היא טוענת כי ג'ואל נעדרת, והיא מבקשת את עזרת הציבור למצוא אותה. בהודעה נרשם שג'ואל לבושה ברישול.

ביום 4/8/16, נתפסה ג'ואל בעקבות הפרסום, לאחר שהבן של בעלת הדירה הסגיר אותה למשטרה, כי חשב שהיא "מסוכנת".

המשטרה הוציאה הודעה ברשת החברתית בה כתבה, כי נמצאה הנעדרת ג'ואל בן סימון. העיתונאי מוטי לייבל, פנה מיד לבית החולים הפסיכיאטרי איתנים, ביקש לשוחח עם ג'ואל, וביום שישי ביקרו העיתונאים ביחד עם עו"ד צבי זר, את ג'ואל בן סימון.

נקבעה ועדת ערר ליום 8/8/16. בוועדה ייצגו את ג'ואל, בהתנדבות 3 עורכי דין: עו"ד איריס ברנד, מטעם תנועת אומ"ץ, עו"ד ענבל בר-און ועו"ד צבי זר.

במהלך הוועדה הפסיכיאטרית, טענה עו"ד איריס ברנד, כי לא מתקיימים התנאים המחייבים בחוק אישפוז כפוי, ובטענותיה של בן סימון על עוולה מצד מערכת המשפט, יש ממש. בן סימון אינה מסוכנת לעצמה ולא לסביבתה. עו"ד ברנד דרשה לשחרר את ג'ואל מהאישפוז הכפוי: "אין עילה לאשפוז ובטח לא במחלקה סגורה. מבקשת לשחררה מאשפוז".

עו"ד איריס ברנד. "לא חלים התנאים לאישפוז כפוי כקבוע בחוק"
עו"ד איריס ברנד. "לא חלים התנאים לאישפוז כפוי כקבוע בחוק"

עו"ד דניאל זר, חזר על בקשתה של עו"ד ברנד, לשחרורה של ג'ואל, וטען כי כדורי ריספרדל, אינם יכולים "להעלים מחשבות שווא" במוח, אלא רק טיפול פסיכולוגי יכול לשנות את אופן החשיבה "אישה טוענת שישה לה גירסה משפטית. היו תופעות של שוחד ומתן בסתר. אלו דברים שקורים". עו"ד זר המשיך ותיאר, כי פגש את ג'ואל למשך 5 שעות ייעוץ, והתוצאה היא שנגרם לה עוול ועשקו אותה. לא ברור מדוע צריכה ג'ואל להיות באשפוז כפוי כדי לקבל כדורי ריספרדל ומה הטיפול בשלילת החירות?

בוועדה הפסיכיאטרית התעקשו, כי לינה ברח' צלאח א-דין, מעידה על התנהגות מסוכנת ולא הגיונית.

עו"ד ענבל בר-און, חידדה את הדברים וטענה, כי אשפוז כפוי מצריך לפי סעיף 9 ב', שלושה תנאים מצטברים. אחד: מחלת נפש. לא שמעתי על מחלה . מצב פסיכוטי יכול להיות לאחר מכה בראש או חום. אבחון פסיכיאטרי צריך לקלוע להוראות החוק. לג'ואל אין סימן של מחלה. תנאי ראשון לא התקיים. תנאי שני, לא הייתה מסוכנות. הדיבור על שהות במקום מסוכן, יש שם גם עורכי דין צעירים שצועדים ברחוב. החוק לא מאפשר לאשפז אותם ולכן אתם נאלצים להתלות על אין מסוכנות. כשהיא לא נמצאת, ממציאים יש מאין. לטעון כי שהות ברח' צלאח א-דין, מעידה על מסוכנות, היא מגוחכת ואין מסוכנות. כשהעו"ס פנתה לפסיכיאטר המחוזי, לא נאמר מילה על איומים, אבל כתוב שהיא איימה על עו"ס, כי היה צריך לתת בסיס לאשפוז. כתוב שהיא איימה על העו"ס. אין אינדיקציה למסוכנות. לאורך כל האשפוז, ג'ואל שקטה ולא פגעה באיש. כל טענה של מסוכנות היא הזויה.

ג'ואל לא ראתה את המסמכים ולא ידעה למה אושפזה, והשאלה של הוועדה את ג'ואל למה היא אושפזה, לא במקומה. 

עוד אמרה עו"ד בר-און, כי בתחום פסיכיאטריה משפטית, אם מגדירים מחלה לצורך שלילת חרות, ההגדרה צריכה להינתן בצמצום בכל פסקי הדין מהו חולה נפש משפטית, תראו שהפרמטר הוא מצומצם. שלילת חרות כך צריך להגדיר מחלת נפש. אין מסוכנות. אין מחלה. המחלה צריכה להיות מאובחנת. אין קשר סיבתי וההוראה לא מנומקת. איפה ההנמקה מה המחלה?, אין פירוט של מסוכנות כפי הנדרש. אין היום הוראת אשפוז בתוקף. אין כאן שום עילה לאשפוז בכפייה. הטיעון המשפטי מהותי, אין מסוכנות ואין מחלה. היו אנשים שעשו הפגנה מול בית שר הרווחה. כאן, ג'ואל מפגינה מול משרד המשפטים, והשרה מתקשרת לעו"ס ומבקשים לאשפזה. היא הייתה שם תקופה של 4 ימים. היא יצאה להתקלח בביתה, וחזרה לתוך המתחם. עו"ד יעל קוטיק, יצאה לשוחח עם ג'ואל, כדי להשתיק אותה. בנוסף, עו"ד בר-און הגישה מסמך הערות פרוצדורליות ששלחה לוועדה באותו בוקר.

סופו של דבר, הוועדה הפסיכיאטרית סיכמה את הדברים וציינה כי, ג'ואל נראית כפי גילה. מסודרת בהופעתה. בהכרה מלאה. התמצאות תקינה בכל המובנים. מרוכזת בשיחה. עונה לשאלות לעניין. לעיתים בפרטי פרטים ויש צורך לעצור אותה. נשללו מחשבות שווא. טוענת שכל ענייניה מול הרשויות השונות הינן נכונות. אין לה כל כוונות לאובדנות. לא קיימת מסוכנות עצמית. לא מקיימת מסוכנות לאחרים. ההחלטה שניתנה הייתה לשחרר את ג'ואל מאשפוז.

הוועדה ציינה בנימוקי השחרור, שבבדיקה קלינית בוועדה לא נתגלו סימנים פסיכוטיים פעילים אצל ג'ואל והוועדה התרשמה שכיום לא קיימים תנאים להמשך אשפוזה לפי סעיף 9 ב' ולכן הם מצאו כי יש לשחררה מאשפוז.

ג'ואל בן סימון, שוחררה מהאשפוז הכפוי בתום 4 ימים כשהיא מקבלת לידיה פתקית בה נכתב "תעודת חופש מבית החולים". הפתקית נכתבה בחופזה וזלזול, ללא שצויין מספר הזהות של ז'ואל, ללא שם הרופא המשחרר וחתימתו וללא חותמת בית החולים.

 

תעודת חופש מבית החולים. לא נרשם מספר תעודת זהות, לא נרשם שם מלא ותפקיד החותמת. הכל מבוצע בחופזה וכלאחר יד. צילום: נחמה דר
תעודת חופש מבית החולים. לא נרשם מספר תעודת זהות, לא נרשם שם מלא ותפקיד החותמת. הכל מבוצע בחופזה וכלאחר יד. צילום: נחמה דר
מימין לשמאל: עו"ד צבי זר, העיתונאית מריאן עזיזי, ז'ואל בן סימון, עו"ד ענבל בר-און, ממתינים להחלטת הוועדה הפסיכיאטרית. צילום: נחמה דר
מימין לשמאל: עו"ד צבי זר, העיתונאית מריאן עזיזי, ז'ואל בן סימון, עו"ד ענבל בר-און, ממתינים להחלטת הוועדה הפסיכיאטרית. צילום: נחמה דר
עו"ד ענבל בר-און: "אין עילה לאשפוז בכפייה והטיעון המשפטי מהותי. אין מסוכנות ואין מחלה"
עו"ד ענבל בר-און: "אין עילה לאשפוז בכפייה והטיעון המשפטי מהותי. אין מסוכנות ואין מחלה"

המערכת מודה מעומק הלב למר איתן זיגלבאום, https://www.facebook.com/eitan.net?fref=ts מייסד קבוצת שוברים קשירה – זכויות אדם באשפוז פסיכיאטריhttps://www.facebook.com/Shovrim.Kshira/?fref=ts על הליווי, המסירות וההדרכה, עד לשחרורה של ג'ואל בן סימון מהאשפוז הכפוי. תודה! זר פרחים לאיתן זיגלבאום

ענבל בר-און1

עו"ד ענבל בר-און מתמחה בפסיכיאטריה הביאה לשחרורה של ג'ואל בן סימון מאישפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-eE

עו"ד ענבל בר-און הביאה לשחרורה של ג'ואל בן סימון מאישפוז כפוי.

ג'ואל בן סימון. מחתה מול משרד המשפטים ברח' צלאח א-דין ירושלים במשך 4 ימים ואושפזה בכפייה
ג'ואל בן סימון. מחתה מול משרד המשפטים ברח' צלאח א-דין ירושלים במשך 4 ימים ואושפזה בכפייה

"התמזל מזלה, והיו לה שלושה עורכי דין ועוד המון עדי אופי עם רצון טוב. התרשמתי לרעה מהוועדה הפסיכיאטרית. כדי להצדיק אישפוז כפוי, צריך שהאישה תוגדר כחולת נפש מבחינה משפטית.

חברי הוועדה ניסו למשוך את ג'ואל בלשון. ביקשו ממנה לומר דברי פתיחה, שאלו אותה שאלות. היא ענתה יפה ברוגע, בקוהרנטיות ובהיגיון. זה קצת כמו הפרקליטות, שיש לה מוטיבציה להרשיע. כלומר, זה נראה כאילו היתה להם מוטיבציה למשוך אותה בלשון, ולהוציא ממנה אמירה פרנואידית, אמירה שתישמע רע. ג'ואל עמדה בזה בקור רוח מדהים. היא לא נתנה להם למשוך אותה בלשון לשווא.

עו"ד ענבל בר-און. שחררה את ג'ואל בן-סימון מאשפוז פסיכיאטרי כפוי
עו"ד ענבל בר-און. שחררה את ג'ואל בן-סימון מאשפוז פסיכיאטרי כפוי

שאלו אותה למשל: 'את יודעת למה את כאן?', איך היא תדע, למה היא כאן, אם היא לא קיבלה את המסמכים. אדם יכול לדעת למה אושפז רק אם קיבל את המסמכים. אנחנו כעורכי דין, אתמול קיבלנו חלק קטן מהמסמכים והיום בבוקר קיבלנו עוד חלק, ובמהלך הוועדה, קיבלנו עוד חלק מהמסמכים. כלומר, את לא יכולה לדעת למה אושפזת בכפייה, אלא אם כן יש לך מסמכים. עכשיו, לשאול אותה "את יודעת למה את כאן?", בשביל שמה שהיא תגיד לכאורה ישמע מטורלל, זה למשוך אותה בלשון בשביל להוציא תשובה שמרגישה, נראית ומתנהגת כמו תשובה שנובעת ממחלת נפש.

זה קצת כמו במקרה שהיה בחור צעיר בשם רגב שרבר נדמה לי, נעצר על לא עוול בכפו, והואשם באונס ילדה, וגם כן עיוותו את המילים שלו. הייתה שאלה: "האם אתה אוהב ילדים?", והוא ענה "אני אוהב ילדים ברמה של אדם מבוגר, להיות כמו אח גדול לילדים, ללמד אותם, לשחק איתם", אבל לקחו את הדברים שלו, הוציאו אותם מהקשרם כאילו הוא אוהב ילדים ברמה הפדופילית. התחושה במקרה של שרבר הייתה מוטיבציה להרשיע.

גם כאן הוועדה, ג'ואל לא אמרה שום דבר שנשמע לא שפוי. היא הייתה קוהרנטית, קרת רוח, מדוייקת הרבה יותר מרוב האנשים שהיו בסיטואציה כזו. חברי הוועדה לא מצאו את מה שהם קיבלו, והם שאלו אותה כל מיני שאלות. היא חשפה חלק מהרקע שלה, עוולות במערכת המשפט, שאנחנו כעורכי דין מכירים את העוולות הללו. צריך רק לפתוח עיתון ולראות את פרשת רונאל פישר, ופרשת הולילנד, וכל שני וחמישי, כל אדם במערכת מואשם בניגוד עניינים ויש עיתונאים שמקדישים את הקריירה שלהם כדי לחקור שחיתות.

אישה שעברה עוול במערכת המשפטית, מצביעה על עוולות במערכת המשפטית שהם קיימות.

לא מזמן שופט במשפט זדורוב, נתגלה שהוא היה מעורב בעבירות מין. אנחנו רואים כל הזמן שחיתות במערכת המשפט. פרשת זדורוב היא דוגמא מובהקת לחוסר תקינות של מערכת המשפט, כל הפרשה של המכון לרפואה משפטית. כלומר, זה ברור שאנו חיים במדינה שהיא על סיפו של מדינת עולם שלישי, ויש כאן המון שחיתות.

אישה שעברה עוול במערכת המשפטית וזה קורה כל הזמן, טוענת שהיא עברה עוול, ומושכים אותה בלשון כדי לטעון שהיא פרנואידית, זה לא תמים. זה כמו המוטיבציה של הפרקליטות להרשיע. כאילו "אנחנו צריכים אותך חולת נפש ומסוכנת, כדי שתהיה לנו עילה לאשפז, ואם לא  תספקי לנו את הסחורה, אנחנו נמשוך אותך בלשון".

עו"ד ענבל בר-און: "אישה שעברה עוול במערכת המשפטית וזה קורה כל הזמן, טוענת שהיא עברה עוול, ומושכים אותה בלשון כדי לטעון שהיא פרנואידית, זה לא תמים"
עו"ד ענבל בר-און: "אישה שעברה עוול במערכת המשפטית וזה קורה כל הזמן, טוענת שהיא עברה עוול, ומושכים אותה בלשון כדי לטעון שהיא פרנואידית, זה לא תמים"

חלק מהמחאה הדמוקרטית זה להקים אוהל, במקרה זה, לא היה אפילו מול ביתו של שר, זה מול משרד המשפטים. חמור מאוד שמחאה במדינה דמוקרטית נתקלת בתגובה באישפוז כפוי.

מה שחמור יותר, שלפי החוק לאשפוז כפוי נדרשת מסוכנות. המסוכנות לא שם, אז הולכים לחפש אותה. מנסים להוציא יש מאין. טענו טענה הזויה שמבססת את המסוכנות שלה: משרד המשפטים נמצא ברח' צלאח א-דין, שזה מזרח ירושלים, והם טענו שכשהיא נמצאת שם, היא מסכנת את עצמה. זו טענה טפשית, כי היא הייתה בתוך מתחם משרד המשפטים. כדי להצדיק אישפוז בכפייה מחפשים מסוכנות, ואם אין מסוכנות, אז מחפשים את המסוכנות כדי לסמן וי. במקרה של ג'ואל, טענו שהלינה שלה בתוך משרד המשפטים, שזה מקום מאובטח עם מצלמות, היא מסוכנת, שזה הזוי. אתם מחפשים מסוכנות בכוח. כל עובדת במשרד המשפטים שהיא מאוד חרוצה ועובדת עד השעה 23:00 בלילה, מסכנת את עצמה.

צפו עד סוף הסרטון, בו מודיעה הוועדה לג'ואל, כי היא משוחררת מהאשפוז הכפוי ומקבלת תעודת חופש.

מכתב עו"ס הדס וויס, שנשלחה על ידי משרד המשפטים לתפור תיק פסיכיאטרי נגד ג'ואל בן סימון. הדס וויס פגשה לראשונה את ג'ואל בן סימון ביום 28/7/16
מכתב עו"ס הדס וויס, שנשלחה על ידי משרד המשפטים לתפור תיק פסיכיאטרי נגד ג'ואל בן סימון. הדס וויס פגשה לראשונה את ג'ואל בן סימון ביום 28/7/16

צו אישפוז לא חוקי ושקרי! ג'ואל בן סימון איננה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית. אין לה עבר פסיכיאטרי, מעולם לא אושפזה אשפוז פסיכיאטרי, איננה נוטלת כדורים פסיכיאטריים.

שימו לב שלא כתבו מה האיומים ומה המסוכנות. בנוסף נכתב כי צו האישפוז הוא לפי סעיף 9 (ב) שמשמעו, לא דחוף. מדוע אם כן בוצע אישפוז כפוי דחוף, בלי לאפשר לג'ואל לערער על האישפוז?

הצו בוטל ביום 08/8/16 במהלך ועדה פסיכיאטרית, שם נטען על ידי הפסיכיאטר המחוזי, שג'ואל איננה פסיכוטית, איננה מסוכנת, ולא זקוקה לאשפוז. הפסיכיאטר המחוזי טען, כי ג'ואל "החלימה" מהפסיכוזה תוך 4 ימים.

הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה המסתמכת על מכתב עו"ס הדס וויס ומפנה לעו"ד יעל קוטיק ממשרד המשפטים – תופרת התיק הפסיכיאטרי לג'ואל בן סימון

הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה המסתמכת על מכתב עו"ס הדס וויס ומפנה לעו"ד יעל קוטיק ממשרד המשפטים - תופרת התיק הפסיכיאטרי לג'ואל בן סימון
הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה המסתמכת על מכתב עו"ס הדס וויס ומפנה לעו"ד יעל קוטיק ממשרד המשפטים – תופרת התיק הפסיכיאטרי לג'ואל בן סימון
צו אישפוז לא חוקי ושקרי! ג'ואל בן סימון איננה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית. אין לה עבר פסיכיאטרי, מעולם לא אושפזה אשפוז פסיכיאטרי, איננה נוטלת כדורים פסיכיאטריים
צו אישפוז לא חוקי ושקרי! ג'ואל בן סימון איננה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית. אין לה עבר פסיכיאטרי, מעולם לא אושפזה אשפוז פסיכיאטרי, איננה נוטלת כדורים פסיכיאטריים

תעודת חופש מבית החולים איתנים

שימו לב כיצד משוחררת ג'ואל בן סימון עם פתקית, לאחר אשפוז כפוי בן 4 ימים. מספה הזהות שלה לא מצוין, אין חותמת בית חולים, אין שם של הרופא המשחרר. זלזול וביזוי כבודה של ג'ואל בן סימון.

תעודת חופש מבית החולים. לא נרשם מספר תעודת זהות, לא נרשם שם מלא ותפקיד החותמת. הכל מבוצע בחופזה וכלאחר יד
תעודת חופש מבית החולים. לא נרשם מספר תעודת זהות, לא נרשם שם מלא ותפקיד החותמת. הכל מבוצע בחופזה וכלאחר יד

המערכת מודה מעומק הלב למר איתן זיגלבאום, https://www.facebook.com/eitan.net?fref=ts מייסד קבוצת שוברים קשירה – זכויות אדם באשפוז פסיכיאטריhttps://www.facebook.com/Shovrim.Kshira/?fref=ts על הליווי, המסירות, ההדרכה, והעצות המבריקות והכי חשוב על "השידוך" עם עו"ד ענבל בר-און,  המופלאה, עד לשחרורה של ג'ואל בן סימון מהאשפוז הכפוי. תודה! זר פרחים לאיתן זיגלבאום

ד"ר מרים פינק

שקרים במוסד פסיכיאטרי איתנים ד"ר מרים פינק מוסרת מידע מסולף לגבי אשפוז כפוי

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-em

ג'ואל בן סימון, אושפזה בכפייה, לאחר שביצעה מחאה מול משרד המשפטים ברח' צלאח א-דין בירושלים במשך 4 ימים רצופים, כשהיא מבקשת לשוחח עם שרת המשפטים איילת שקד, על מנת שתטפל בעוולה שנגרמה לה ממערכת המשפט. כעבור 4 ימים, נאותה השרה איילת שקד לשוחח עם ג'ואל, כשהיא מוסרת לה שאין לה סמכות להתערב בהחלטות שיפוטיות או לבדוק את המסמכים שהציגה בפניה. ג'ואל ביקשה שמישהו יסייע בעניינה, רק שהיא לא צפתה את הטיפול שתקבל.
אשפוז כפוי.

ג'ואל הגישה ערר על אשפוזה הכפוי, בסיועו של העיתונאי מוטי לייבל.

צפו בסרטון, בו מודה אח במחלקה הסגורה, כי ג'ואל הגישה ערר, ואילו הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק, אומרת שג'ואל ויתרה על הזכות שלה להגיש ערר, ולכן היא נמצאת באשפוז כפוי.

בסרטון למטה, ג'ואל בן סימון מאחלת שבת שלום ומודה לשרת המשפטים על תפירת תיק פסיכיאטרי. למי שלא הבין ג׳ואל בן סימון יצאה למשמרת מחאה בת 4 ימים מול משרד המשפטים, ברח׳ צלאח א-דין בירושלים, וסירבה לעזוב עד שאיילת שקד תפגוש אותה.
לאחר 4 ימים איילת שקד פגשה אותה, ולאחר שיחה של 5 דקות החליטה להזמין לה אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
מסתבר שלשרת המשפטים יש דיפלומה בפסיכיאטריה שלא ידענו מזה.
ג'ואל לא מסוכנת לא לעצמה, לא לסביבה, היא לא מאיימת, לא אלימה. אישה ששומרת על צלם אנוש ושמחה מאוד שהגענו לבקר אותה.
הפסיכיאטרית התגלתה כאישה אלימה ותוקפנית, סירבה לומר לעו"ד מדוע ג'ואל מאושפזת בכפייה ומה הדיאגנוזה שלה. החומרים יתנו לעו"ד לפני הוועדה.

ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!

ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-ei

מורים יודעים שצריך "להכיל" ילדים אם רוצים להעניק להם ידע, מיומנויות וערכים. לרוב הם עושים כמיטב יכולתם בתנאים הקיימים, אולם לעיתים הם מתקשים לכוון את התנהגותם של ילדים מסויימים, או מתקשים לסייע לאלה שמשימות הלימוד שקיבלו אינן תואמות ליכולותיהם.

בהשפעת הפסיכיאטריה שחדרה ל"זרם הדם" של מערכת החינוך שלנו, מטילים כיום את האחריות לכל קושי, על התלמידים עצמם. כך נשלחים מידי שנה רבבות תלמידי לאבחונים.

במהלך האבחון בוחר איש המקצוע תווית מתוך מדריך "ההפרעות והלקויות של הפסיכיאטריה", ומייחס אותה לתלמיד.

ההורים, שויתרו על סודיות רפואית, נאלצים למסור לבית הספר את המידע הרפואי. עד מהרה הם מוצאים עצמם יושבים חסרי אונים בוועדות שונות מול פקידים, שמקריאים את המסמכים והתוויות הללו בפניהם, משבצים את ילדיהם גם בניגוד לרצונם, ולרוב גם מוודאים שהם מסממים אותם בתרופות חזקות למשך שנים, אחרת יואשמו ב"הזנחה".

הגנו בעת הצורך על הסודיות הרפואית של ילדיכם, ואל תניחו לפסיכיאטריה על האבחונים וההתוויות שלה, לקבוע את עתידם של ילדיכם.

מוגש לציבור מטעם עמותת מגן לזכויות אנוש, החוקרת וחושפת הפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש.

www.cchr.org.il

ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!
ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!
יהודה קורן

אטנט תחליף לריטלין תרופה פסיכיאטרית הניתנת לסובלים מבעיות קשב וריכוז ADHD

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-ee

אסמכתא וקרדיט: נצחיה יעקב, ישראל היום, http://www.israelhayom.co.il/article/389431

להיות קשובים להפרעה

עשרות אלפי ילדים בישראל מקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז • השנה נכנסה לסל הבריאות תרופה חדשה בתחום – אטנט, וגם לגביה הדעות חלוקות

בינואר השנה הצטרפו לסל שירותי הבריאות 83 תרופות וטכנולוגיות חדשות, מתוך כ־700 הבקשות שהגיעו אל שולחן הדיונים של חברי ועדת הסל, בשווי כולל של 2.5 מיליארד שקלים. אחת הבשורות היא כניסתה לסל של אטנט, המיועדת  ל־ ADHD (או בשפה הפופולרית, בעיות קשב וריכוז) שאינם מגיבים טוב לתרופות ממשפחת המתילפנידאט, דוגמת ריטלין וקונצרטה, ועד כה לא ניתן להם מימון. לפי ההערכות של הוועדה, כ־16 אלף ילדים בשנה מקבלים אטנט, במרשם נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים.

התרופה נכנסה לסל על רקע הקולות המושמעים בשנים האחרונות נגד השימוש בריטלין על כל נגזרותיו. בין המתנגדים אפשר למצוא מומחים בעלי רקורד של עשרות שנות מחקר, הטוענים חד־משמעית כי "הפרעת קשב היא דוגמה מובהקת למחלה מומצאת", ולפיכך היא צריכה להימחק מה־DSM – המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות.

מי שאחראי לציטוט הוא לא אחר מאשר האב המדעי של הפרעת הקשב והריכוז, ליאון אייזנברג, שצבר הון רב ממחקריו במהלך ארבעה עשורים. את הציטוט המטלטל הוא אמר בראיון האחרון שנתן לפני פטירתו ב־2009. מאז, הסערה הגדולה סביב השאלה היכן עובר הגבול בין התנהגות ילדים נורמלית לבין ADHD ממשיכה להעסיק את המומחים בתחום והורים רבים. במקביל ממשיכים לראות אור מאמרים וספרים בנושא אבחון שגוי של ההפרעה.

נכון להיום מדובר בעשרות אלפי ילדים שמקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב, המהווים כ־4 אחוזים מכלל ילדי ישראל", אומרת ד"ר תמר שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים שבפתח תקווה, והיא מודה: "יכול להיות שבגלל יעילותן של התרופות הללו, המטפלות בהרבה סימפטומים – יש רופאים שנותנים אותן שלא לצורך".

על האטנט עצמה היא מוסיפה כי "יש תופעות לוואי, כמו שינויים במצבי הרוח וירידה בתיאבון".

תרופות הן רעל

בעמדה שונה לחלוטין מחזיק אילן סלומון, רוקח, מטפל ויועץ תרופתי, שבמשך שמונה שנים ניהל שלושה סניפי סופר פארם, בטרם עזב בשנת 2000 והתגייס ל"מאבק בסימום ילדים". "האסכולה הפופולרית כיום היא לתת את פצצת האטום לילד, אבל לא את הכדורגל. הייתי רוצה שהאזהרות בעלון התרופה על תופעות הלוואי החמורות, כמו התקף פסיכוטי, יהיו בולטות כמו הסרטן המובלט באזהרה על קופסת הסיגריות. רק כך יש סיכוי שאנשים יחשבו פעמיים. למה? כי מדובר בילדים ובסם מסוכן".

יהודה קורן: "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו עלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה"
יהודה קורן: "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו עלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה"

אז מה התחליף?

"הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. אני נותן ויטמינים, תוספי תזונה, ומסייע להורים ללמד את המורים כיצד לטפל בבעיות בצורה חינוכית. לפעמים צריך להתעלם ולא לעשות סקנדל מהתנהגויות חריגות, וגם לחזק את הילד בהתנהגויות חיוביות במקום לתת לו תוויות. אני בעד לתת את הדברים במדרג הנכון, במינון המתאים, כי בסופו של דבר, תרופות הן גם רעל".

"בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית. זה חייב להשתנות"
"בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית. זה חייב להשתנות"

להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך

גם יהודה קורן מדווח על תלונות דומות הנערמות על שולחנו במשרדי עמותת מגן לזכויות אנוש. הוא מנסה לגייס את משרד החינוך וקורא להם לפעול מהר להפחתת כמות ההפניות של ילדים לאבחונים, ש"מקבעת את הקשיים ומציפה את בתי הספר בסמי מרץ ממכרים".

לדברי קורן, "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו מועדים לשימוש לרעה, גם במינונים הרגילים שלה, ועלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה ולשלל הפרעות התנהגות וחשיבה פסיכיאטריות". לנוכח בעיות אלה ונוספות שעלולות להיווצר מנטילת התרופה, מדגיש קורן כי "על משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם הנחיה מקצועית לפסיכיאטרים, לנוירולוגים ולרופאי ילדים שבה יהיה עליהם לדרג את חומרת התסמינים של התלמיד, ולא לרשום את תרופת האטנט ודומיה במקרים שבהם התסמינים גבוליים ואינם חמורים מאוד". ובאשר למערכת החינוך הוא אומר כי עליה "לעשות כל שביכולתה כדי להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך".

פריצת דרך בהגנה על ילדים

חוק חדש וראשון מסוגו שנכנס לתוקפו ב־2015 בניו מקסיקו, ארה"ב, מהווה פריצת דרך בהגנה על ילדים מפני צריכה כפויה של תרופות פסיכיאטריות, בשלוש דרכים: איסור על ביצוע אבחון בין כותלי בית הספר ללא הסכמה בכתב מההורים; מניעה מבית הספר מלנקוט כל פעולה נגד הורים שאינם מעוניינים לתת תרופה פסיכיאטרית לילדם; ואיסור על שירותי הרווחה להוציא ילד מחזקת הוריו בגלל סירובם לתת לילד תרופה פסיכיאטרית.

בהקשר זה מדגיש קורן כי "חוק דומה חייב לעבור גם בישראל. בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית כריטלין, ולעיתים קרובות מדי אף פונים לרווחה, וכך הורים נשארים עם אחת משתי ברירות – לאבד את החזקה על הילד או לתת לו תרופה פסיכיאטרית. מצב זה חייב להשתנות".

אילן סלומון: "הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. יש שיטות עדיפות מלתת לילד תוויות"
אילן סלומון: "הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. יש שיטות עדיפות מלתת לילד תוויות"
אלה קיאנסקי פסיכיאטרית שקרנית פתולוגית

הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי שקרנית סדרתית הוציאה דיווח שקרי לבית המשפט בתמיכת היועצת המשפטית לממשלה עו״ד קשת יונה פיינברג תנ"ז 39130-10-15

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-e8

הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, שקרנית פתולוגית. הנ"ל ביצעה כליאת שווא של קטינה במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים הדסה בירושלים. עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, נשכר על ידי האבא הביא לשחרור בתו מאשפוז כפוי. בעקבות התערבותו של עו"ד יוסי נקר, הורה בית המשפט לפסיכי' לשחרר לאלתר את הקטינה. קיאנסקי, במקום לשחרר לחופשי את הקטינה לחופשי, ניסתה לתפור לילדה תיק פסיכיאטרי שקרי, כשהיא מלעיטה את הילדה בכדורים פסיכיאטריים ללא צורך, לגרום להתמכרותה לכדורים, למנוע מהילדה לצאת לחופשי ולהביע דעתה החופשית.

בימים אלה, מכין התחקירן והעיתונאי מוטי לייבל, תחקיר מקיף נגד הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, בתיק אחר, שאיננו קשור לתיק זה. מהתחקיר עולה כי מדובר בשקרנית פתולוגית, שהעידה עדות שקר בבית המשפט, נתפסה על כך ולכן חוות הדעת שלה נפסלה. התחקיר יפורסם על ידי התחקירן לייבל, בימים הקרובים.

בתיק בו מייצג המומחה עו"ד יוסי נקר, הייתה אמורה קיאנסקי, להעיד בבית המשפט, בעניינה של הקטינה שנכלאה כליאת שווא, אלא שקיאנסקי, הוציאה דיווח שקרי לבית המשפט, בו כתבה "בית החולים מנהל תביעה נגדו (עו"ד יוסי נקר) בימים אלו. לפיכך, הצוות ואנוכי מבקשים לא להעיד, ואם יש שאלות או הבהרות נשמח לענות עליהן בכתב".

הנה התוכן המלא של הצהרתה השקרית של ד"ר אלה קיאנסקי לבית המשפט. הנ"ל משקרת שהוגשה תביעה נגד עו"ד יוסי נקר, כשהיא טוענת בשקר שהוא עמד מאחורי "אלימות מילולית בוטה והשמצות שקריות נרחבות ברשת האינטרנט". האם הפסיכיאטרית השקרנית תועמד לדין על מסירת הצהרה כוזבת? איפה עוד היא מתחזה ומשקרת? למי עוד היא כותבת שקרים? שופטי ישראל כמובן מאמינים לכל מילה שקרית שלה, כי היא מביאה להם פרנסה.

אלה קיאנסקי פסיכיאטרית שקרנית מהגיהנום

עו"ד יוסי נקר, פרסם ביום 18/5/16 סטטוס בפייסבוק: "הסיפור שלי עם ד״ר אלה קיאנסקי הופך מעניין יותר ויותר. נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עו״ד קשת יונה פיינברג, בת של שופט, הגישה בקשה למנוע את עדות ד״ר אלה קיאנסקי בטענה שזו הגישה נגדי תביעת דיבה וד״ר קיאנסקי לא רוצה להיחקר על ידי.  העניין הוא שמאז 11.4.16 לא הגיעה לידי כל תביעה".

מתברר שאלה קיאנסקי, משוטטת באינטרנט ובולשת אחר הסטטוסים של עו"ד יוסי נקר (לא יותר פשוט להציע חברות או להירשם כעוקבת?!), חרדה ל"שמה הטוב". הנ"ל חושבת שאם תכתוב לבית המשפט שהכפישו את השם שלה על עבודתה, יוסרו הפרסומים החושפים קלונה.

 עוד

 יום למחרת, 19.5.16 פרסם עו"ד יוסי נקר, פוסט נוסף בעמוד הפייסבוק המתוקשר שלו, בו כתב: "עוד מעלילות ד״ר אלה קיאנסקי ובאת כח היועץ המשפטי לממשלה, עו״ד קשת יונה פיינברג. כשד״ר קיאנסקי ו/או היועץ המשפטי לממשלה משקרים זה תמיד בתום לב".

 תגובה

מתברר, כי אלה קיאנסקי, לא מסוגלת לעמוד מאחורי חוות הדעת השקרית והמופרכת שהוציאה לבית המשפט, והיא מחפשת כל דרך לחמוק מחקירה נגדית של מומחה חוק ונוער טיפול והשגחה ומומחה בדיני משפחה ועוד, עו"ד יוסי נקר.

בתיק זה, השקרים של משרד הרווחה בתמיכת הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, שברו שיאים חדשים של מרמה, הונאה ושקרים, וכל זאת כדי לסחור בקטינה, להוציא אותה מביתה ללא צורך, ולמנוע ממנה לגור עם אביה.

קישורים:

הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי שכרה שירותי הבריון אורן טננבוים לאיים על עו"ד יוסי נקר בגלל חילוץ מוצלח מאשפוז כפוי של בת 11 תנ"ז 39130-10-15

אלה קיאנסקי פסיכיאטרית שקרנית פתולוגית